עיתון זה לא סתם עוד מקום עבודה
את הפוסט הזה אני משתדל לכתוב מהראש ולא מהבטן, וזה לגמרי לא פשוט. התובנות על עיתון ועיתונות ועיתונים נולדו מתוך הדיון על פיטורי העיתונאים הוותיקים בידיעות אחרונות והמשבר המי יודע כמה שמאיים על המשך חייו של מעריב. זה פוסט על עיתונות ועיתונאים, אבל יותר מזה – זה פוסט על אנשים. על החיבור שבין האנשים למקצוע הזה. בין אנשים למקום העבודה שלהם. ועיתון זה לא רק מקום עבודה. עיתון זה לא עוד מקום עבודה.
מרבית העוסקים בפיטורי העיתונאים מעיתון אחד, בסכנה להמשך קיומו של העיתון האחר, שאלת המשכורות, תנאי העבודה, היציבות, הביטחון התעסוקתי, גיל המפוטרים – משתמשים בצמד המילים "מקום עבודה". אנחנו שומעים גם על "ג'וב", "משרה", "פרנסה" וכיוצא באלה. ובכן, כן: כל מקום שבו אתה עובד ומתפרנס, הוא מקום העבודה שלך, מקור הפרנסה שלך, הגדרת הזהות המקצועית והאישית לך. וכן, גם הג'וב והקריירה שלך. אבל עיתון זה בכל זאת משהו קצת אחר. ובעצם, הרבה אחר. עיתון זה לא רק מקום עבודה. עיתון הוא לא עוד מקום עבודה.
את מרבית שנות השמונים והתשעים העברתי כעיתונאי בהרבה מאוד מקצועות ותפקידים. רוב הזמן בעיתון מעריב. בבית מעריב. במעריב. מעריב היה עיתון וגם בניין וגם מותג וגם היסטוריה וגם מסורת. כשהיית נכנס לבית מעריב, ידעת שאתה נכנס לבית מעריב. ובשבועות האחרונים מעריב שוב נמצא בעין הסערה, נלחם על חייו, סופר את ימיו לאחור. ושוב מדברים על סגירה, ושוב הקשקוש הזה של הפיכתו של העיתון למוצר דיגיטלי בלבד, על צמצום, על הקטנה. ובעצם על חיסול. ושוב מדברים על מקום עבודה, על אובדן מקום עבודה, על שכר עבודה, על תנאי עבודה, על אובדן מקומות עבודה.
אוסף של אנשים שמייצרים מוצר שהוא הרבה יותר מסכום חלקיו
אבל עיתון הוא לא רק מקום עבודה. מערכת עיתון היא חלל של חדרים ומשרדים ואולמות ומחשבים ומצלמות וטלפונים ותוכנות ושרתים ומכונות דפוס ואינספור מרכיבים ייחודיים, שהחיבור ביניהם יוצר סביבה שהיא הרבה יותר מסכום חלקיה. עיתון הוא מקום עבודה שבו סוף כל יום אתה בורא מוצר שהוא חלק מההיסטוריה, שמתחילה ברגע שמכונת הדפוס פולטת על העותק הראשון של גיליון אותו היום (או השבוע או החודש); וההיסטוריה הקטנה הזאת היא בלתי הפיכה. נגעת - נסעת; טעית – אכלת אותה לנצח בדפי ההיסטוריה של הארכיון. של כל הארכיונים. עיתון הוא גוף חי, שבכל מחזור ייצור שלו נוצר מחדש מוצר שיש לו חיי נצח. לא פחות. ובגלל זה, עיתון הוא לא סתם עוד מקום עבודה.
