מאמר המערכת שלי

אני שמח לבשר על השקת מיזם עיתונאי חדש: מאמר המערכת. זה לא עיתון חדש, גם לא אתר חדש, אפילו לא בלוג טרי. אני משיק שירות חדש וחדשני, שירות שכל אחד יוכל לעשות בו שימוש - ובלבד שיעניק לכותבו את הקרדיט הראוי. אני הולך לתת לכם, לכולכם, את מאמר המערכת היומי שלכם. מאמר המערכת בחתימת טובי פולק.

כמו בכל עיתון, כך גם אצלי - מאמר המערכת יעסוק בנושאים שעל סדר היום. באקטואליה היומית. הוא לא בהכרח יעסוק בנושאים הכי חשובים, אבל יעסוק בנושאים הכי חשובים מבחינתכם. זאת אומרת, הנושאים יהיו הנושאים שמעניינים אותי וחשובים לי. אבל תנוח דעתכם: הנושאים האלה יעניינו גם אתכם. אולי לא כל נושא, אולי לא מדי יום - אבל בכל שבוע יוכל כל אחד למצוא משהו שאיכשהו נוגע לו, נוגע בו אולי אפילו נוגע לליבו.

את הנושאים שבהם יעסקו מאמרי המערכת אני אבחר, אבל גם כאן אני מציע דמוקרטיה מלאה: כל מי שרוצה מוזמן להזמין את מאמר המערכת שמעניין אותו. תכתבו לי, שלחו מיילים, שלחו הודעות SMS, דברו איתי. אני לא סנוב. תגידו לי על מה אתם שאני אכתוב - ותקבלו את הסחורה. חם ובחינם, על בסיס יומי.

אתם בוודאי שואלים: איך תדע לכתוב על נושאים שאין לך מושג בהם? איך תכתוב על תחומים שאינך מבין בהם? איך תדע להחליט מה מעניין את הציבור? ואני אענה: מה הבעיה? וכי מישהו מכל כותבי המאמרים בעיתונים מבין בנושאים שעליהם הוא כותב? ויותר מזה: האם יש לכם מושג מי כותב את מאמרי המערכת בעיתונים ועל סמך מה? מה האינטרסים שלהם? לאן הם חותרים? מה הם עשויים להרוויח מנושאי ונשואי המאמרים שלהם? וכאן המקום להניח משפט מחוזי: אני לא יודע מה העם רוצה - אני יודע מה העם צריך (בן-גוריון, לא?).  

אז הנה אני אומר: אין לי בעיה לכתוב על כל מה שתרצו. על אחת כמה וכמה על כל מה שאני רוצה. אבל בניגוד לאחרים, לא חשוב מאיזה עדה, מאיזה עיתון, מאיזה רדיו, טלוויזיה או אתר - לי אין מה להסתיר. אני שקוף לגמרי. ואני אומר מראש: מה שאכתוב ישקף רק את דעתי שלי. אין לי שום כוונה לכתוב את דעתו של מישהו אחר, בטח לא את דעתכם. ובהערת אגב אגלה לכם סוד: כל מי שכותב בכל כלי תקשורת כותב רק את דעתו שלו. ההבדל ביני לבינם הוא שאני מצהיר על זה מראש. לא מסתיר כלום. לא מסתיר ולא מכסה.

בשביל מי אני כותב? בשביל מי שרוצה לקרוא, אבל גם בשביל כל מי שירצה להשתמש. מאמרי המערכת שלי - עד להודעה חדשה - הם שירות חינם לכל קוראיי. קחו את דעתי ואת כתיבתי לאתר שלכם, לפורטל שלכם, לבלוג שלכם, לעיתון שלכם, לרדיו, לטלוויזיה - והציגו אותו כמאמר המערכת. קחו את מאמר המערכת ועשו ממנו את שיחת פינת המי-עדן/קפה במשרד שלכם. רק תנאי אחד לי: קרדיט מלא. מאמר המערכת שלי הוא שלכם בהשאלה. לפיקדון. תנו לי קרדיט (מי שירצה את המבנה המדויק של הקרדיט יידע למצוא אותי ולשאול). זה כל מה שאני דורש. לפחות עד שיבוא מישהו עם הצעה שאי אפשר לסרב לה ויקנה אותי.

אני אשתדל לכתוב מדי יום, אבל קשה לי להתחייב מראש על השעה. מדי יום אעשה מאמץ מאמץ להיות הקול שלכם בנושא, או כמה נושאים, שעשו לי את הבוקר ואולי יעשו לכם את היום או הערב. לא יודע אם אהיה מסוגל לעשות את זה 365 ימים בשנה (בכל זאת, לפעמים יש חופש, מחלה, נסיעת עבודה, לך תדע) - אבל אני מבטיח להשתדל.

על מה אכתוב? או, זה קל. מלחמה ושלום, שר המשפטים והיועץ המשפטי, רמון וחיילות, גולדבלט וקטינות, מעריב וידיעות, ישראל היום ו- 24, ערוץ 2 וערוץ 10, רשת ב' וגל"צ, נינט ונורית גלרון, כוכב נולד וכוכב רוקד וכוכב מרזה וכוכב משקר וכוכב רוקד עם כוכבת, נעלי גוצ'י וכפכפי קרוקס, חליפת ארמני של אלי ישי וטרנינג אדידס של פועלי בניין רומנים, חיילים וחטופים, ערבים ויהודים, נוצרים וצ'רקסים, דה-מארקר וגלובס, ONE וערוץ הספורט, טניס ואופניים, כדורגל וכדורסל, סנוקר וקרלינג, פי.סי ומקינטוש, אייפוד וריו, אייפון ונוקיה, גברים ונשים, בנות ובנים, סטרייטים והומואים, שמנים ורזים, נמוכים וגבוהים, חיים ומתים.

ואגב, גם מעריב, ידיעות, הארץ, גלובס, ישראל היום והצופה - כולם מוזמנים לעשות שימוש מסורתי במאמר המערכת שלי. חופשי. רק תנו קרדיט. ואם מישהו חושב שבכל העיתונים האלה זה עובד אחרת - שיחשוב שוב.